ניתוח שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוסטרליה ואריזונה, בראשות ד"ר ריינה מקינטייר, פרופסור לביו-אבטחה גלובלית באוניברסיטת ניו סאות' ויילס , הצית מחדש את הספקולציות סביב מקורו של קוביד-19 , והציעו כי ייתכן שהנגיף יצא מ מסגרת מעבדה בווהאן, סין, ולא באמצעים טבעיים. מסקנה זו, שנפסלה מזמן כתיאוריית קונספירציה, הולכת וצוברת כעת אחיזה בקרב חוגים מדעיים.
באמצעות כלי מקיף לניתוח סיכונים, החוקרים העריכו את הסבירות שנגיף ה-SARS-CoV-2, האחראי למגפת Covid-19, מקורו בצורה לא טבעית. בהשוואת מאפיינים שונים של הנגיף והמגיפה ל-11 קריטריונים ספציפיים, הם מצאו סבירות גבוהה למקור לא טבעי, כאשר קוביד קיבל ציון של 68 אחוז.
היבט משמעותי אחד שהודגש במחקר היה הקרבה של מכון ווהאן לווירולוגיה (WIV) לשוק הרטוב הקשור בתחילה להתפרצות. החוקרים ציינו כי המכון ערך ניסויים הכוללים פתוגנים מסוכנים תחת פרוטוקולים רופפים יחסית, מה שמעלה חששות לגבי הפוטנציאל לשחרור בשוגג.
יתר על כן, הנגיף עצמו הציג מספר מאפיינים יוצאי דופן, כולל יכולתו לחמוק ממערכת החיסון והעברה יעילה שלו בין בני אדם. תכונות אלו, יחד עם פעולות חשודות שנצפו ב-WIV, הובילו את החוקרים להטיל ספק במקורו הטבעי של הנגיף. בעוד שהמקורות המדויקים של Covid-19 עדיין אינם ברורים, השערת הדליפה במעבדה צברה תאוצה בחודשים האחרונים.
גילויים על ניסויים שנערכו ב-WIV, כולל ניסיונות להנדס וירוסים דומים ל-SARS-CoV-2, עוררו ספקולציות לגבי שחרור אפשרי בשוגג. תומכי תיאוריית דליפות המעבדה טוענים שאירועים כאלה אינם נדירים ומדגישים את החשיבות של אמצעי בטיחות ביולוגית מחמירים במעבדות. הם מדגישים את הצורך בשקיפות ובאחריות רבה יותר במחקר מדעי, במיוחד כאשר מתמודדים עם פתוגנים שעלולים להיות מסוכנים.
המבקרים, לעומת זאת, ממשיכים לתמוך בתיאוריית המקור הזואונוטי, הגורסת כי הנגיף קפץ מבעלי חיים לבני אדם. בעוד שקיימות ראיות התומכות בתיאוריה זו, נותרו שאלות לגבי מאגר החיות הספציפי והמנגנונים שבהם עשה הנגיף את הקפיצה לבני אדם. ללא קשר למקורותיה, מגיפת Covid-19 הדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה עולמי במאבק במחלות זיהומיות. בעוד מדענים ממשיכים לחקור את מקורות הנגיף, על קובעי המדיניות לתעדף אמצעים למניעת התפרצויות עתידיות, בין אם טבעיות או לא טבעיות, באמצעות פרוטוקולי בטיחות ביולוגית משופרים ומאמצי מעקב משופרים.