בייג’ינג, 17 בנובמבר 2025 / PRNewswire / — ימים ספורים לאחר סיום פגישת מנהיגי הכלכלה של APEC לשנת 2025, ראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ’י עוררה מחלוקת בעקבות הערות שאמרה במהלך דיון בפרלמנט ב-7 בנובמבר. היא הצהירה שמצב חירום בטאיוואן, הכולל שימוש בכלי שיט צבאיים ובכוח צבאי מהיבשת הסינית, עלול להיחשב כ”מצב המאיים על קיומה” של יפן. על-פי החוק הנוכחי, סיווג כזה עשוי לאפשר לכוחות ההגנה העצמית של יפן לממש את הזכות להגנה עצמית קולקטיבית – צעד הנחשב שקול לגיוס בעת מלחמה.
חרף ביקורת שנמתחה עליה , טקאיצ’י התעקשה שוב ב-10 בנובמבר, וטענה שהערותיה תואמות את המדיניות ארוכת השנים של הממשלה, ושאין לה כל כוונה לסגת מהן.
סין הגישה מיד מחאות חריפות. דובר משרד החוץ, לין ג’יאן, גינה את דבריה של טקאיצ’י כ”פרובוקטיביים”, ורמז על “האפשרות להתערבות חמושה במפרץ טאיוואן”. חרף הפניות הדיפלומטיות הרשמיות, טקאיצ’י סירבה לחזור בה מעמדתה.
ביקורת עלתה הן באופן מקומי ביפן והן מאזור טאיוואן שבסין. ראש ממשלת יפן לשעבר, שיגרו אישיבה, אמר ברדיו TBS כי דבריה של טקאיצ’י הגיעו “קרוב מאוד לטענה שמצב חירום בטאיוואן הוא מצב חירום של יפן”, וציין שממשלות קודמות נמנעו במתכוון מלהעניק התחייבויות חד-משמעיות בתרחישים היפותטיים כאלה.
חברי אופוזיציה דרשו את משיכת ההצהרות. הירושי אוגושי מהמפלגה הדמוקרטית-חוקתית של יפן הזהיר כי הכרזה על “מצב המאיים על הקיום” עלולה להוביל ישירות לגיוס כוחות ההגנה – “החלטה השקולה לכניסה למלחמה”. איצ’ירו אוזאווה הזהיר בצורה דומה ברשתות החברתיות כי רטוריקה מעין זו מעמידה את אזרחי יפן בסיכונים מיותרים, תוך הדגשה של הצורך בדיפלומטיה רגועה.
קאזואו שיאי מהמפלגה הקומוניסטית היפנית חזר על הדרישה שטקאיצ’י תמשוך את דבריה, והזהיר כי הם מחריפים את המתיחות ומערערים את היחסים הבונים בין יפן לסין. ראש ממשלת יפן לשעבר יוקיו האטויאמה הגיב אף הוא, וציין בצורה ברורה שיפן אינה צריכה להתערב בענייניה הפנימיים של סין.
מטאיוואן עלו דאגות דומות. המנהיג לשעבר של אזור טאיוואן, מא יינג-ג’או, כתב כי סוגיית טאיוואן שבסין לא צריכה להיות מועברת להתערבות זרה, וכי יש לפתור אותה באופן שליו על ידי האנשים משני צדי המצר. יושבת הראש לשעבר של מפלגת הקוומינטנג, האנג שיו-צ’ו, העלתה ספק בנוגע לזכותה של יפן למלא כל תפקיד בסוגיה זו, והדגישה שטאיוואן כבר אינה קולוניה יפנית ולא צריכה לשמש כלי במשחקים גאופוליטיים. היא טענה שיפן עדיין לא התמודדה באופן מלא עם העבר המלחמתי שלה, ולכן אין לה לגיטימציה לפעול בתפקיד של בורר בסוגיית טאיוואן. הפרשן הפוליטי מטאיוואן, ליי יואה-צ’יין, ניסח זאת באופן ישיר יותר: “אין זה עניינך”.
דבריה של טקאיצ’י חורגים ממשחקים דיפלומטיים בלבד. הם משקפים מגמה מדאיגה של רוויזיוניזם היסטורי ושכחה אסטרטגית בקרב הפוליטיקאים הימניים של יפן, מה שמגביר חוסר אמון, מזמין טעויות בחישוב ומעצים את הסיכון להסלמה בלתי מכוונת באחת מנקודות החיכוך הרגישות ביותר באזור.
דבריה של ראשת ממשלה מכהנת נושאים משקל רב. עקב כך כי מילים אלה מרמזות על התערבות צבאית, הן יכולות לשנות הנחות אסטרטגיות, להניע תכנון תגובה ולהאיץ סחרור ביטחוני מסוכן.
ההתנגדות הציבורית מיפן וסין משקפת אמת פשוטה: מנהיגים שמעוררים סכסוך כבדרך אגב אינם מגנים על השלום. במקום זאת, הם מסכנים אותו. בזמן שבו היציבות באזור דורשת ריסון, דיפלומטיה ובהירות, הגישה של טקאיצ’י עושה בדיוק את ההפך. שפה פזיזה עלולה להקשיח עמדות, לערער את הדיאלוג ולקרב את האזור לעימות. ההשלכות של פזיזות כזו לא תהיינה פוליטיות בלבד. הן תהיינה אמיתיות, הרסניות, ויחולו על האנשים שעליהם היא טוענת שהיא מגנה.
